Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 44b
גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא ''וָמֵתָה'', לְרַבּוֹת הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה וְלֵידָתָהּ בִּקְדוּשָּׁה.
Traduction
GEMARA: Since the rulings of the mishna are based on the principle that the special halakhot of a betrothed young woman who committed adultery apply only to a woman who was born Jewish, the Gemara questions the halakha that a woman who was conceived when her mother was a gentile but born when her mother was Jewish is executed via stoning: From where are these matters derived? Reish Lakish said: As the verse states: ''And the men of her city shall stone her with stones that she die'' (Deuteronomy 22:21). The phrase ''that she die'' is superfluous and comes to include one whose conception occurred when her mother was not yet in a state of sanctity but her birth took place when her mother was in a state of sanctity.
Rachi non traduit
גמ' מנא הני מילי. שהורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה בסקילה:
ומתה. וסקלוה כל אנשי עירה באבנים ומתה והאי ומתה קרא יתירא הוא:
Tossefoth non traduit
מנא הני מילי. משום דכתיב בישראל קא בעי:
אִי הָכִי מִילְקָא נָמֵי נִילְקֵי, וּמֵאָה סֶלַע נָמֵי לְשַׁלֵּם! אָמַר קְרָא ''וָמֵתָה'' — לְמִיתָה נִתְרַבְּתָה וְלֹא לִקְנָס. וְאֵימָא לְרַבּוֹת הוֹרָתָהּ וְלֵידָתָהּ בִּקְדוּשָּׁה? הָהִיא יִשְׂרְאֵלִית מְעַלַּיְיתָא הִיא.
Traduction
The Gemara asks: If so, if the verse equates her to a regular Jewish woman, let her husband also be flogged if he defames her, and let him also pay the one hundred sela. The Gemara answers that the verse states: ''That she die'' (Deuteronomy 22:21), which indicates that she was included with regard to the death penalty but not with regard to the fine. The Gemara asks another question: Say that this verse comes to include only a girl whose conception and birth both occurred when her mother was in a state of sanctity. The Gemara responds: That girl is a full-fledged Jewish woman, and there is no difference between her and any other Jewish woman.
Tossefoth non traduit
ואימא לרבות הורתה ולידתה בקדושה ההיא ישראלית מעלייתא היא. תימה דגבי חליצה דדרשינן (יבמות דף קב.) מונקרא שמו בישראל דאין כשר לדין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל אלמא ממעטי מבישראל אפי' הורתו ולידתו בקדושה וכ''ת דהתם משום דהורתו שלא בקדושה לא אצטריך למעוטי דמקרב אחיך ידעינן בכל דין דבעינן הורתו ולידתו בקדושה ואייתר גבי דין חליצה בישראל עד שיהא אביו ואמו מישראל אכתי איכא לאקשויי אימא דבישראל אתא למעוטי הורתו שלא בקדושה אפי' לחליצת בני גרים דמקרב אחיך לא דרשינן אלא למיפסליה לדין ישראל אבל גר חבירו מצי דיין כדדרשינן התם עליך הוא דבעינן מקרב אחיך כו' ואור''י כיון דהורתו ולידתו בקדושה ישראל מעליא הוא כדאמרינן הכא אם כן הכי נמי בני גרים כיון שהורתן ולידתן בקדושה הוו ישראל מעלייתא וקרינא בהו עליך והואיל וכן בלא ונקרא שמו בישראל נפקא לן שפסול גר לחליצת בני גרים דבעינן מקרב אחיך עד שתהא אמו מישראל ולהכי אייתר בישראל לאצרוכי אביו מישראל:
וְאֵימָא לְרַבּוֹת הוֹרָתָהּ וְלֵידָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה! אִם כֵּן, ''בְּיִשְׂרָאֵל'' מַאי אַהֲנִי לֵיהּ.
Traduction
The Gemara asks a question from the opposite perspective: And say that the verse comes to include even one whose conception and birth both occurred when her mother was not in a state of sanctity. The Gemara answers: If so, the phrase ''in Israel'' (Deuteronomy 22:21), what purpose does it serve? This expression indicates that this halakha applies only to a woman who was born Jewish.
Rachi non traduit
בישראל. כי עשתה נבלה בישראל:
Tossefoth non traduit
אם כן בישראל מאי אהני ליה. תימה לרשב''א דנימא אהני ליה שלא ילקה ולא ישלם מאה כסף ואור''י דסברא הוא שיהנה לכל הכתוב בפרשה ועוד אור''י דלענין מלקות ומאה כסף לא איצטריך למעוטי מבישראל דמבתולת ישראל ולא בתולת גרים ממעטינן להו והשתא אתי שפיר דלא תיקשי אמאי איצטריך בתולת ישראל ולא בתולת גרים תיפוק ליה מבישראל ואע''ג דלגבי מיתה כתיב מ''מ גמרינן מינה קנס כדמשמע בסמוך דקאמר טעמא דכתב רחמנא נערה הא לאו הכי ה''א אפי' קטנה והכתיב אם אמת וגו' אלמא דילפינן קנס ממיתה אלא ודאי אי לא כתיב בתולת ישראל ה''א דאפילו הורתה ולידתה שלא בקדושה הוה מרבינן מומתה ובישראל אהני שלא ילקה ולא ישלם מאה כסף אבל השתא דשמעינן לה מבתולת ישראל ע''כ בישראל אתא למעוטי הורתה ולידתה שלא בקדושה:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַיְּתוֹמָה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה'' — פְּרָט לְזוֹ שֶׁאֵין לָהּ אָב.
Traduction
§ Rabbi Yosei bar Ḥanina said: The defamer of an orphan girl is exempt, as it is stated: ''And they shall fine him a hundred shekels of silver, and give them to the father of the young woman'' (Deuteronomy 22:19), which excludes this one who does not have a father.
Tossefoth non traduit
המוציא שם רע על היתומה פטור כו'. תימה דתקשי ליה ממתני' דקתני הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה ואין לה פתח בית אב ולא מאה כסף משמע הא ישראלית גמורה דכוותה שאין לה אב יש לה מאה כסף ולעיל נמי תנן דגיורת פחותה מבת ג' יש לה קנס וי''ל דמוקי מתני' אליבא דר''ע דאמר לעיל (כתובות דף לח.) נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה ודריש אשר לא אורסה לאביה הא אורסה לעצמה וה''נ דריש לאבי הנערה הא אין לה אב לעצמה אבל ר' יוסי בר' חנינא דהכא אליבא דר''י הגלילי קאמר דפטור דכי היכי דדריש לעיל הא אורסה אין לה קנס ה''נ דריש הכא לאבי הנערה הא אין לה אב אין לה קנס ורבא דפליג עליה סבר דאפי' לר''י הגלילי חייב מדתני אמי דדריש ליה מקרא ומסתבר דלא פליג שום תנא אההיא דרשא והשתא פריך הכא רבי יוסי בר אבין מדתני אם מאן ימאן לרבות יתומה לקנס דברי ר''י הגלילי וה''ג ר''ח וכן במכילתא גרס דברי ר' יוסי הגלילי ופריך מר' יוסי הגלילי אר' יוסי הגלילי לר' יוסי בר' חנינא וכן משמע בהדיא בירושלמי דר' יוסי בר' חנינא אליבא דר' יוסי הגלילי קאמר לה ומתני' כר''ע ופריך נמי מלרבות יתומה לקנס דברי ר' יוסי הגלילי ומשני נמי כדמשני הכא אבל התם קאמר מילתיה אאונס ואמפתה ולא אמוציא שם רע:
מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא: ''וְאִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ'' — לְרַבּוֹת יְתוֹמָה לִקְנָס, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
Traduction
Rabbi Yosei bar Avin, and some say it was Rabbi Yosei bar Zevida, raised an objection to this from the following baraita: The verse states with regard to a seduced young woman: ''If her father utterly refuse [ma’en yima’en] to give her to him, he shall pay money according to the dowry of virgins'' (Exodus 22:16). The double phrase ''utterly refuse [ma’en yima’en]'' comes to include an orphan for the fine, i.e., if she does not have a father and she herself refuses to marry her seducer, he must pay her the fine. This is the statement of Rabbi Yosei HaGelili. This proves that the fact that the girl does not have a father does not exempt her seducer from paying the fine.
Rachi non traduit
מאן ימאן. במפתה הכתוב מדבר דמצי למיכתב ואם ימאן וכתב ואם מאן ימאן בין אביה קיים וממאן בין שאין אביה קיים והיא ממאנת אלמא אע''ג דכתיב באונס ונתן לאבי הנערה [שם] ואונס ומפתה מהדדי גמירי מיחייב קנס איתומה וכי תימא שאני הכא דרבי רחמנא [אבל לגבי מוציא ש''ר לא אתרבאי] הכא נמי לאו יתומה משמע מריבוי אלא דבין היא ובין אביה יכולין לעכב כדאמרינן באלו נערות (לעיל כתובות דף לט:) ויתומה לא אתרבאי הכא אלא דסבירא ליה לתנא דאביה דקאמר קרא לאו למעוטי יתומה אלא למימרא דקנסה לאביה ולא לעצמה והוא הדין לאביה האמור במוציא שם רע [דברים כב]:
הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: בָּבָא עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ נִתְיַתְּמָה.
Traduction
The Gemara states that Rabbi Yosei bar Avin raised the objection and he resolved it: Rabbi Yosei HaGelili refers to one who had intercourse with her and afterward was orphaned. Since she had a father when the incident occurred, he is obligated to pay her the fine.
Rachi non traduit
הוא מותיב כו'. הא יתומה דקאמר תנא:
בבא עליה ואח''כ נתיתמה. ולעולם אבי הנערה למעוטי יתומה בין בקנס בין בהוצאת שם רע:
רָבָא אָמַר: חַיָּיב. מִמַּאי — מִדְּתָנֵי אַמֵּי: בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בְּתוּלַת גֵּרִים.
Traduction
Rava said, in contrast to Rabbi Yosei bar Ḥanina, that one who defames an orphan is obligated to pay the fine. From where does he learn this? He learns this from the fact that Ami taught that the fine applies to one who defamed ''a virgin of Israel'' (Deuteronomy 22:19) and does not apply to one who defamed a virgin who is a convert.
Rachi non traduit
רבא אמר חייב. המוציא שם רע על היתומה:
מדתני אמי כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולא בתולת גרים. והא בתולת גרים יתומה היא דרחמנא אפקריה לזרעיה דמצרי כשל חמור דכתיב (יחזקאל כ''ג:כ') וזרמת סוסים זרמתם והוא לשון שכבת זרע הזורם כזרם מים ואצטריך קרא למעוטי אי אמרת בשלמא כו':
Tossefoth non traduit
בתולת ישראל ולא בתולת גרים. וא''ת אמאי איצטריך אם מאן ימאן לרבות יתומה מבתולת ישראל נפקא מדממעט דווקא בת גרים ולמאי דפ''ה דיתומה לאו מרבויא משתמעא ניחא ונראה לרשב''א דאי לאו דמרבינן יתומה ממאן ימאן לא הוה דרשינן בתולת ישראל ולא בתולת גרים אלא לדרשה אחריתי כיון דמשום בת גרים לא צריך קרא דמונתן לאבי הנערה נפקא ולא היה סברא לומר דלא איצטריך קרא אלא לדיוקא הא יתומה בת ישראל יש לה קנס אבל השתא דמרבינן יתומה לית לן למעוטי מלאבי הנערה בת גרים דדרשינן שפיר בתולת ישראל ולא בתולת גרים:
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא כִּי הַאי גַוְונָא בְּיִשְׂרָאֵל מִיחַיַּיב, הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי גֵּרִים. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּיִשְׂרָאֵל כְּהַאי גַוְונָא פָּטוּר, הַשְׁתָּא בְּיִשְׂרָאֵל פָּטוּר, בְּגֵרִים מִיבַּעְיָא?!
Traduction
Rava elaborates: Granted, if you say that in a case like this, where a woman has no father, with regard to a woman who was born as a Jew, he is obligated to pay, that is why it was necessary for the verse to exclude converts. Every convert is considered like an orphan, as the familial connection with her parents is severed upon her conversion, and therefore it is as though she did not have a father. However, if you say that in a case like this involving a woman born as a Jew he is exempt, now if in a case involving a woman born as a Jew he is exempt, is it necessary to derive from a verse that converts are not entitled to the fine? The fact that there is such a derivation in the case of converts indicates that in the case of a Jewish-born orphan, the defamer must pay a fine.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַקְּטַנָּה — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה'', ''נַעֲרָה'' מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב.
Traduction
§ Reish Lakish said: The defamer of a minor girl is exempt, as it is stated: ''And give them to the father of the young woman [na’ara]'' (Deuteronomy 22:19). The word na’ara is written in full, with the letter heh at the end, whereas elsewhere in the Torah it is written without the heh. This indicates that the verse was speaking of a female who has fully attained the status of a young woman, rather than a minor who has not yet reached the state of being a young woman.
Rachi non traduit
נערה מלא דבר הכתוב. בכל מקום כתיב נער וכאן כתיב נערה מלא להוציא את הקטנה:
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּא: טַעְמָא דִּכְתִיב בַּהּ ''הַנַּעֲרָה'', הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ קְטַנָּה?! הָא כְּתִיב: ''וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָה. וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ'', וּקְטַנָּה לָאו בַּת עוֹנָשִׁין הִיא!
Traduction
Rav Aḥa bar Abba strongly objects to this: Is it correct that the reason is that it is written with regard to her ''na’ara'' in full, but if that were not so, I would say that even a minor is included in this halakha? Isn’t it written: ''But if this matter is true, that the tokens of virginity were not found in this young woman, then they shall bring out the young woman to the entrance to her father’s house and the men of her city shall stone her'' (Deuteronomy 22:20–21)? And since a minor is not eligible for punishment, this verse evidently is referring to a young woman, not a minor, and therefore there is no need for the aforementioned exposition.
Tossefoth non traduit
הא לאו הכי ה''א אפילו קטנה והכתיב ואם אמת היה. נראה לר''י דלא בעי רב אחא למילף קנס ממיתה דכל היכא דלא מחייב מיתה לא מחייב קנס ולא בעי למימר נמי הואיל וקרא איירי בגדולה כל דינין שבפרשה אין נוהגין אלא בגדולה אלא הכי פריך טעמא דכתב רחמנא נערה בה''א הא לאו הכי ה''א אפילו קטנה במשמע והיינו משום דכיון דלא כתיב ה''א ביטל משמעות נערה דמשמע דווקא גדולה והא כתיב אם אמת וגו' וקטנה לאו בת עונשין היא ואפ''ה כתב נערה חסר אלמא משום חסרון ה''א אינו מבוטל משמעות נערה דהוי גדולה והשתא לא קשה מידי לרבנן מנא להו דמחייבי סקילה בבא על הקטנה והא קרא בבת עונשין איירי דהא הכא לא בעי למעוטי קטנה מקנס משום דקרא בבת עונשין איירי אלא כדפרישית ולא תקשי נמי אמאי איצטריך בתולת ישראל תיפוק ליה מבישראל דגבי סקילה דהא לא ילפינן מהדדי:
אֶלָּא: כָּאן ''נַעֲרָה'', הָא כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ''נַעֲרָ'' — אֲפִילּוּ קְטַנָּה בַּמַּשְׁמָע.
Traduction
Rather, the verse should be understood as follows: Here, where it is evident that the Torah is referring to a young woman, it writes na’ara with a heh, from which it may be inferred that wherever it is stated na’ara without a heh at the end, it indicates that the verse is referring even to a minor girl. The term na’ara without a heh is referring to both a minor and a young woman and excludes only an adult woman.
Rachi non traduit
אלא כאן נערה כו'. אלא האי דכתיב מלא לא ללמד על עצמו בא ולהוציא את הקטנה דבלאו הך דרשא אמעיטא לה קטנה כדאמרינן דלאו בת עונשין אלא ללמד בא על כל נערה שבתורה שכתובין חסר לומר שאף הקטנה במשמע והכי יליף כאן נערה כאן שאי אפשר בקטנה כתיב מלא הא למדת שכל מקום שנכתב חסר אף הקטנה במשמע כגון באונס ומפתה:
תָּנֵי שֵׁילָא: שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בַּנַּעֲרָה: בָּאוּ לָהּ עֵדִים בְּבֵית חָמִיהָ שֶׁזִּינְּתָה בְּבֵית אָבִיהָ —
Traduction
Sheila taught in a baraita: There are three different circumstances with regard to a young woman who has been defamed. If witnesses came to testify about her when she was in her father-in-law’s house, i.e., after she was married, and stated that she committed adultery in her father’s house, when she was betrothed,
Rachi non traduit
שלש מדות. במיתת נערה המאורסה:
באו לה עדים בבית חמיה. לאחר שניסת:
שזינתה בבית אביה. באירוסין:
Tossefoth non traduit
הא כל מקום שנאמר נער אפי' קטנה במשמע. ור''מ נמי הוה דריש הכי אי לאו משום דלו תהיה לאשה דדריש לעיל (כתובות דף מ:) במהוה עצמה וא''ת הואיל ומסתבר למדרש דכל מקום שנאמר נער אפילו קטנה במשמע כרבנן נימא לר''מ דווקא באונס ומפתה דגלי קרא גלי אבל בכל מקום נדרוש דאפילו קטנה במשמע ואור''י דהיינו טעמא דר''מ דאי דווקא לאונס ומפתה אתא קרא דולו תהיה לאשה ליכתוב בהו נערה מלא כמו במוציא שם רע וה''א כאן נערה הא בכל מקום כו' ומדכתיב לו תהיה לאשה במהוה עצמה בא ללמד דבכל מקום שנאמר נער כמו הכא במהוה עצמה מיירי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source